מלכ

ישנם שלושה מגזרי פעילות עיקריים במשק הישראלי:

המגזר ראשון – הוא המגזר הציבורי, המורכב ממוסדות המדינה והרשויות המקומיות.
המגזר השני – הוא המגזר העסקי, עוסק פטור, עוסק מורשה, חברה בע”מ, ושותפויות שנועדו ונוצרו להשיא רווח לבעליהן.
המגזר השלישי – הוא המגזר הפועל במשק וכולל את הארגונים הפועלים ללא כוונת רווח אשר אינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי. המגזר השלישי כולל מוסדות ללא כוונת רווח, עמותות, חברות לתועלת הציבור, וארגונים אחרים הפועלים גם בענייני ממשלה. משכך, ארגונים רבים מהמגזר השלישי מקבלים תמיכות מהמדינה.

לפי אתר גיידסטאר נכון למועד כתיבת מאמר זה, ישנם 48,209 ארגונים רשומים באתר, 2,597,564,553 ש”ח תמיכות ממשלתיות – מבחני תמיכה 2018, ורק 12,095 עמותות קיבלו ו/או פעלו לשם קבלת אישור ניהול תקין.

מחלקת המגזר השלישי (עמותות וארגונים ללא כוונת רווח) במשרדנו היא מהמובילות והמנוסות ביותר בישראל. מחלקת המגזר השלישי הינה המחלקה העיקרית והגדולה במשרדנו והיא מושתתת על ניסיון ומומחיות עתירת שנים.

ישנם נושאי משרה בעמותות הנוטים לחשוב, (בטעות), כי הגורם הדומיננטי בעמותה הוא רואה החשבון שלה וזאת בשל כך שהפיקוח על עמותות במסגרת חקירות עומק, בין על ידי רשם העמותות ובין על ידי החשב הכללי, מתבצע על ידי רואי חשבון. אלא מה, מאז שהביקורות על עמותות החלו לעסוק בנושאים משפטיים גרידא כגון אופן ניהול העמותה, התקשרויות ומערכות חוזיות, כתיבת נהלים, הגשת דוחות מילוליים תוך התייחסות להגדרות משפטיות, וכן דרישה להגשת טפסי דווח ועריכת פרוטוקולים, אשר לרואי החשבון אין את הידע והכלים הנדרשים לצורך עמידה בכל הדרישות שחלקן צוינו לעיל.

יתרה מכך, הניסיון מלמד כי ישנם רואי חשבון רבים שאינם בקיאים בהוראות החשבונאות החלים על עמותות לרבות במסגרת גילוי דעת 69 ותקן 5 של רשות המסים, וההוראות השונות הנדרשות.
על כן, בשנים האחרונות, אנו ערים למגמה משמעותית של עמותות אשר נעזרות בשירותים משפטיים של משרדי עורכי דין המתמחים בתחום, וזאת לשם ניהול מיטבי של הארגון תוך יכולת לפתחו בהתאם לחזון המייסדים.

עוה”ד אריאל נסים, מייסד הפירמה, עוסק בדיני עמותות, חברות לתועלת הציבור ומפלגות למעלה מ-12 שנים ואף כיהן בתפקיד מפתח ברשות התאגידים ורשם העמותות והיווה חלק אינטגרלי בהתוויית מנגנוני הפיקוח, כתיבת נהלי העבודה ברשם העמותות והוביל רפורמות רגולטוריות משמעותיות בתחום, בגינן זכתה היחידה באותות הצטיינות מטעם הממשלה.

משרדנו מייצג ומלווה מאות עמותות וארגונים ללא כוונת רווח מוכרות בישראל, בנושאים משפטיים פשוטים ומורכבים כאחד, בניהן, זק”א, התאחדויות ספורט, מוסדות השכלה גבוהה, מוסדות חינוך ומכינות קדם צבאיות, ארגוני דת ואחרים.

רישום עמותה

בעת רישום עמותה, נדרשים מייסדיה לקבוע את שמה, מטרותיה וכן את תקנונה שמסדיר את המערכת היחסים בין העמותה לחבריה ובין החברים לבין עצמם. יש בתקנון כדי להשפיע על התנהלות העמותה מהיום הראשון. כמו כן, ישנה חשיבות רבה לבחירת השם ולכתיבת המטרות בצורה נכונה ומדויקת אשר ישרתו את העמותה, כמו גם, הרכב המייסדים.

החשיבות הרבה נובעת מכך שפרטים אלו נדרשים לקדם את האינטרס שבהקמת העמותה וכן, את האפשרות לקבל הקלות, והטבות מס משמעותיים כגון תמיכות ממשלתיות, הקצאת קרקעות, הכרה בניכוי מס מתרומות, אי תשלום מס הכנסה, פטור מתשלום ארנונה ועוד.

בעניין התקנון, קיימים תקנונים מומלצים על ידי רשם העמותות למוסדות הפועלים בתחומים ספציפיים. עם זאת, חוק העמותות קובע תקנון מצוי שהוא מעין ברירת מחדל שהיא לא תמיד מתאימה לכל עמותה. לעיתים, בשל היעדר תקנון מיוחד לעמותה שמותאם ספציפית לאופן פעילותה ולחבריה, גורמים שונים יכולים בנסיבות מסוימות “להשתלט” על העמותה, לשנות את התקנון שלה, לצרף חברים חדשים והלכה למעשה להתוות את דרכה אף בניגוד לחזון המייסדים ואף לנשלם מכל תפקיד בארגון.

לפני רישום העמותה משרדנו עורך חוות דעת ובונה את הליך הרישום באופן שישרת את הפעילות שאותה מעוניינים המייסדים להגשים, עם מינימום קשיים וכשלים בדרך, תוך התייחסות לאפשרות קבלת אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה לעניין ניכוי מס מתרומות בתוך זמן קצר ביותר עד כדי חודשים בודדים לאחר הקמת העמותה.

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה – ניכוי מס מתרומות

תורם אשר מעוניין לתרום לעמותה שיש לה אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, זכאי לזיכוי ממס הכנסה לאותה שנה בגובה של עד 35% מסך התרומה. מטבע הדברים, תורם יעדיף לתרום לעמותה המחזיקה באישור לפי סעיף 46 בשל ניכוי המס או לחילופין, יגדיל את סך תרומתו עקב הטבת המס.
לצורך קבלת אישור לפי סעיף 46, על העמותה לעמוד במספר קריטריונים, בין היתר שתהיה מוכרת כמוסד ציבורי, ולהחזיק באישור ניהול תקין או באישור על הגשת מסמכים מאת רשם העמותות.

בניגוד לדעה הרווחת, גם שכירים אשר מעוניינים לתרום לעמותה המחזיקה באישור לפי סעיף 46, זכאים אף הם, לקבל את הזיכוי במסגרת השכר החודשי השוטף, במהלך שנת המס שבה ניתנה התרומה, ואף אינם צריכים להמתין לסיום שנת המס, על מנת לבקש החזרים.
יתרה מכך, ניתן להגיש בקשה להחזר המס עד 6 שנים אחורה!

אישור ניהול תקין לעמותה

בהתאם לחוק העמותות, תש”ם-1980 וההנחיות של רשם העמותות, מחויבת עמותה בדיווחים שוטפים וכן בדיווחים שנתיים לרשם העמותות.
לאחרונה, נכנסו לתוקף תקנות חדשות הקובעות כללים חדשים בקשר לדיווחים הנדרשים, והורחב התוכן של הדוחות המילוליים שעל עמותה להגיש לרשם העמותות לצורך קבלת אישור ניהול תקין.

בנוסף, יש להגיש לרשם העמותות מסמכים כגון פרוטוקולים של האסיפה הכללית, טפסי דיווח על החלטות האסיפה הכללית, הודעה על שינוי מען, התייחסות בקשר להגשת תביעה כנגד העמותה או נושאי משרה בה, מינוי בעלי תפקידים (חברי ועד, ועדת ביקורת, מבקר פנים וכדומה).
כמו כן, בהתאם לתקנות החדשות רק עמותות שמחזורן הכספי עולה על 500,000 ש”ח בשנה, נדרשות להגיש דוחות כספיים. יחד עם זאת, כל העמותות נדרשות להגיש דוחות מילוליים ולהתייחס גם למחזור הפעילות במסגרתן.

עמותה העומדת בדרישות רשם העמותות בנוגע להגשת המסמכים ומבקשת אישור ניהול תקין, זכאית בכפוף להתנהלות תקינה, לקבל “אישור ניהול תקין”.
עמותות המחזיקות באישור ניהול תקין, יכולות לקבל הטבות מהמדינה, כגון פטור מתשלום ארנונה, הגשת בקשה להקצאת קרקע לצורך קידום פעילותה, להשתתף במכרזים של המדינה, לקבל תמיכות ממשרדי הממשלה ורשויות מקומיות, וכן מהווה אישור ניהול תקין תנאי לקבלת אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

יודגש, כי ניתן לקבל אישור ניהול תקין רק לאחר שנתיים קלנדריות של פעילות רצופה. עם זאת, עמותה שלא עומדת בתנאי האמור, יכולה לפעול לשם קבלת אישור על הגשת מסמכים, שבמקרים מסוימים כמוהו כאישור ניהול תקין.

עמותות רבות נעזרות בשירותי משרדנו בעניינים משפטיים שוטפים נלווים כגון:

  • ייצוג וליווי שוטף של עמותה
  • עריכת חוזים משפטיים
  • ליווי וייעוץ במכרזים
  • פרה-רולינג ומתן חוות דעת משפטיות
  • ייצוג בפני הרשויות והרגולטורים
  • ייצוג בבית משפט
  • ניהול משא ומתן
  • טיפול בקשת הנושאים המסחריים, האזרחיים והמנהלים

 

ביקורות עומק וחקירות

לרשות התאגידים ורשם העמותות וכן לחשב הכללי ישנן סמכויות פיקוח ואכיפה על עמותות. לפיכך ניתן לבצע בעמותה ביקורות עומק וחקירות לפי חוק ועדות חקירה.
הביקורות מתבצעות בדרך כלל על ידי גורם חיצוני, עם זאת, מאז שתוקן חוק העמותות בשנת 2015 הוקנו לרשם על פי חוק, סמכויות נרחבות לרבות כניסה לחצרים (חיפוש) ותפיסת רכוש של עמותה. יודגש, הביקורות מתבצעות ללא קשר למחזורה הכספי של העמותה.

במקרה של ביקורת, על העמותה להציג מסמכים ופרטים שונים כגון פנקס חברים ופנקס חברי ועד, פרוטוקולים, קובץ נהלים, מסמכי התקשרויות, אישורים לעניין היעדר ניגוד עניינים וקירבה משפחתית ועוד. ישנה חשיבות רבה לאופן הצגת הדברים בפני הביקורת תוך הבנת מיקוד הביקורת והסיבה לעצם קיומה.
בסיום הביקורת, נערכת טיוטת דוח של הביקורת וזו מועברת לתגובת העמותה. למותר לציין כי ישנה חשיבות עילאית לאופן התגובה לביקורת אשר יש בה כדי להשליך באופן מהותי ומידי על הדוח הסופי וממצאי הביקורת.

בהקשר זה יצוין כי לממצאי הביקורת עלולות להיות השלכות כספיות כנגד העמותה ואף לכלול מגוון של סקציות שעלולות להשפיע ואף לנטרל את פעילות העמותה, עד כדי הבאתה לכדי פירוק בבית משפט.
למשרדנו היכולת, האמצעים והכלים האולטימטיביים לשם ליווי עמותות, מייסדים ובעלי תפקידים, החל משלב התכנון עוד טרם הקמת העמותה, ועד לפירוקה או מחיקתה מפנקס העמותות.

משרדנו מאמין בשיטה סדורה ומתודולוגית, ולא ניהול הארגון בשיטה של “כיבוי שריפות”.
לצורך כך משרדנו מקנה תשתית וכלים לבעלי התפקידים בעמותה לצורך ביצוע תפקידם על הצד הטוב ביותר שתואם את החוק, התקנות והנהלים החלים על עמותות, והכול כדי לאפשר לעמותה לקדם את מטרותיה וחזונה במינימום חסמים.

צרו אתנו קשר לפגישה אישית המותאמת עבורכם, ואנו מבטיחים לכם שירות משפטי ומקצועי שלא הכרתם.