פירוק עמותה

מחיקה ופירוק עמותות על פי החוק בישראל

חוק העמותות קובע שתי דרכים להפסקת פעילותה של עמותה – מחיקה ופירוק – הליך מחיקה על ידי רשם העמותות; והליך פירוק, מרצון העמותה או על ידי בית משפט.

מחיקת עמותה:

סעיף 59(א) לחוק העמותות קובע כי רשם העמותות רשאי למחוק עמותה אשר חדלה לפעול. הסעיף קובע כי עמותה אשר “חדלה לפעול” היא עמותה שהתקיימו בה אחד משלושת אלה:
(1) לא שילמה אגרה שחובה עליה לשלם לפי חוק זה, תוך תשעים ימים מהיום האחרון שנקבע לתשלומם;
 (2) לא הגישה לרשם את הדו”ח הכספי תוך תשעים ימים מהיום האחרון שנקבע לכך בסעיף 36;
 (3) לא מילאה אחר פסק דין או החלטה של בית משפט בעניין חוק זה, בתקופה שנקבעה לכך, או תוך תשעים ימים מיום מתן ההחלטה או פסק הדין, לפי המאוחר מבניהם.”

סעיף 59(ב) לחוק העמותות קובע כך: “הרשם רשאי למחוק עמותה שחדלה לפעול לפי הוראות סעיף 368 לפקודת החברות והתקנות שהותקנו על פיו”. בחודש פברואר 2000 נכנס לתוקף חוק החברות התשנ”ט-1999 במסגרתו בוטלו הוראות שונות ורבות מפקודת החברות. בין היתר, בוטלה הוראת סעיף 368 לפקודת החברות. הינה כי כן, שעה שבוטל מקור הסמכות למחיקת עמותות, הסמכות למחוק חברות כמו גם הסמכות למחוק עמותות אינה עוד סמכות שבדין המוקנית לרשם העמותות.

עם זאת, הפרקטיקה הנהוגה ברשם העמותות היא להמשיך ולמחוק עמותות אשר חדלו לפעול ואף עמותות המבקשות מחיקה “מרצון” היות שההליך פשוט יותר מהליך פירוק מרצון של עמותה. יצוין, כי ניתן לבטל מחיקה שנעשתה כדין על ידי בקשה להחייאת העמותה לבית המשפט המחוזי, כאשר ישנן נסיבות מתאימות המצדיקות זאת.

פירוק עמותה:

פירוק עמותה הינו שם כולל לתהליך שסופו אחד משניים –
א. סיום פעילות העמותה בין מרצון ובין על ידי בית משפט על ידי חיסול העמותה.
ב. הבראה ושיקום.

פירוק מרצון: החלטה על “פירוק מרצון” של עמותה תתקבל ברוב של שני שליש באסיפה הכללית, בהתאם לסעיף 43 לחוק העמותות. טרם כינוס האסיפה, על חברי הוועד המנהל להגיש לרשם העמותות תצהיר כושר פירעון חתום על ידי רוב חברי הוועד המנהל. בתצהיר זה, חברי הוועד החתומים יצהירו כי בדקו את מצב עסקי העמותה ונוכחו שהעמותה תוכל לפרוע את חובותיה, ככל שקיימים, תוך שנה מיום תחילת הפירוק. כמו כן, טרם כינוס האסיפה יש להודיע לחבריה על קיום האסיפה הכללית בה יוחלט על פירוק העמותה, 21 ימים לפני מועד האסיפה הכללית. לאחר שהתקבלה ההחלטה באסיפה הכללית, עליה למנות מפרק או מפרקים – תחילת הפירוק יהיה תוך שבועיים מיום קבלת ההחלטה.

“סוף מעשה במחשבה תחילה”, לכן יש לבדוק היטב במסגרת הליך זה שאין נכסים או התחייבויות לעמותה ובכך למנוע מצב שנכס נותר רשום על שם עמותה שפורקה מרצון (למשל רכב) וכדי לממשו יהיה צורך להגיש בקשה להחיות את העמותה בבית המשפט המחוזי. המפרק נדרש בתוך שבועיים מיום תחילת מינויו, לפרסם הודעה על פירוק העמותה מרצון ובפרסום זה, המפרק יזמין את הנושים להגיש תביעה תוך זמן סביר קצוב לקבל את חובם. על המפרק, בהתאם לסעיף 45 לחוק העמותות, מוטלות ארבעה חובות כדלקמן:

“(1) לכנס את נכסי העמותה ולגבות את החובות המגיעים לה מחברים ומאחרים;
 (2) לממש את נכסי העמותה במידה הדרושה לפירעון חובותיה;
 (3) לפרוע את חובות העמותה, לרבות הוצאות הפירוק;
 (4) לעשות ביתרת הנכסים בהתאם לסעיף 58.”

על חברי העמותה לשתף פעולה עם המפרק ולהעביר לו כל מסמך ומידע אשר דרוש לו למילוי תפקידו. כמו כן, בתום הפירוק, המפרק יכין דין וחשבון על הפירוק ויעבירו אל הגוף המבקר או וועדת הביקורת ולרואה חשבון, אם קיים בעמותה, לאישורם. לאחר מכן, המפרק יגיש את הדו”ח המאושר לאסיפה הכללית לאישורה. בתום שבועיים ממועד אישור הדו”ח על ידי האסיפה הכללית, המפרק יגיש את הדו”ח ואת הפרוטוקול לרשם העמותות. ככל שיתמלאו התנאים הקבועים בחוק, יאשר רשם העמותות את דבר הפירוק והעמותה תחוסל.

פירוק לפי צו בית משפט: בקשה לפירוק עמותה רשאי להגיש רשם העמותות או היועמ”ש, לבית המשפט המחוזי אשר כתובת העמותה רשומה בתחום שיפוטו. בקשה לפירוק עמותה יכולה להיות מוגשת גם על ידי נושה שחובו עולה על 5,000 ש”ח, במקרה שהעמותה אינה יכולה לפרוע את חובה כלפיו. סעיף 49 לחוק העמותות, קובע שש עילות לפירוק עמותה על ידי בית המשפט. הבקשה תוגש במקרים בהם מתקיימת אחת מהסיבות מהבאות:

(1) פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה;
(2) העמותה או מטרותיה מכוונות לשלילת קיומה של מדינת ישראל או אופייה הדמוקרטי;
(3) חוקר שנתמנה לפי סעיף 40 המליץ על פירוק העמותה;
(4) העמותה אינה יכולה לפרוע חובותיה;
(5) בית המשפט מצא שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה;
(6) העמותה קיבלה באספה הכללית החלטה על פירוק בידי בית משפט והחלטת האסיפה התקבלה ברוב של שני שלישים מן המצביעים באספה שעליה ניתנה לכל חברי העמותה הודעה 21 ימים מראש, תוך ציון שיוצע באספה להחליט על פירוק כאמור.

הרף הראייתי בו יש לעמוד כתנאי לפירוק עמותה על ידי בית משפט מחמת פעילות בלתי-חוקית הוא רף של “ודאות קרובה”. לאור מעמדה הרם של זכות ההתאגדות, לא בנקל תתקבל בקשה לפירוק עמותה. אולם, נוכח אופייה הציבורי של פעילות העמותה וההטבות להן היא זוכה חלים עליה סטנדרטים מוגברים של הגינות, שקיפות ומינהל תקין, המשפיעים על היקף מימושה של הזכות להתאגדות במסגרת עמותה.

פירוק על ידי רשם העמותות או היועץ המשפטי לממשלה: בקשות פירוק נגד עמותות מוגשות על ידי רשם העמותות או היועץ המשפטי לממשלה בגין התנהלות לא תקינה באופן חריג או כאשר יש חשש ממשי לפעילות לא חוקית הנעשית על ידי העמותה או על ידי בעלי תפקיד בה. בפסיקה נקבע כי התנהלות בלתי חוקית ומתמשכת, המהווה חלק דומיננטי מפעילות העמותה או לחילופין אי-חוקיות חמורה, עלולה להביא לפירוק העמותה. כך למשל, ייתכן כי פגמים ברישום התרומות וחלוקת כספים אסורה מתמשכת תהווה עילה לפירוק. ראוי לציין, כי מספיק מקרה אחד בו העמותה שילמה כספים לצורך פעילות שאינה חוקית, על מנת לבסס עילה להגשת פירוק נגד עמותה. במקרים רבים מבקש רשם העמותות צו לפירוק העמותה לאחר ביקורות עומק המכילות המלצה לפירוק בשל ליקויים. במקרים כאלה בוחן בית המשפט האם אפשר לקיים את פעילות העמותה, בין על ידי החלפת בעלי התפקידים בה ובין על ידי העברת הפעילות לעמותה אחרת בעלת מטרות דומות.

פירוק על ידי נושים: במקרים של חדלות פירעון, רשם העמותות, היועמ”ש לממשלה, נושה שחובו מעל 5,000 ש”ח או העמותה יכולים לבקש מבית המשפט צו לפירוק העמותה. בקשת פירוק בגין עילה זו, תתקבל רק כאשר אין החוב שנוי במחלוקת ורק במקרה שיוכח כי העמותה איננה יכולה לפרוע אותו. טרם מתן צו פירוק נגד עמותה, בית המשפט יבדוק ויבחן תכניות הבראה שונות, לרבות על ידי מינוי מפרק זמני או בעל תפקיד אחר (נאמן, מנהל מיוחד וכד’) שיפעל לבחינת האפשרויות הקיימות.

למשרדנו ניסיון רב בתחום פירוקי עמותות ורצוי לקבל ייעוץ קונקרטי מתאים לשם גיבוש אסטרטגיה נכונה בכל מקרה ומקרה בנושא.