התנדבות היא תופעה אנושית גלובאלית ואוניברסאלית – תחילתה בשחר ההיסטוריה האנושית, לערכים שבבסיסה שורשים בדתות רבות וביניהן היהדות, האסלם, הנצרות, הדת הדרוזית והדת ההינדית והיא מתפתחת ומתמקצעת בקצב מהיר בעשורים האחרונים.
דו”ח האו”ם משנת 2011 אשר בחן את מצב ההתנדבות העולמי, הכיר בתופעת ההתנדבות כביטוי הבסיסי ביותר ליחסי אנוש – ההתנדבות אוצרת את הצורך של בני אדם לקחת חלק בחברתם ולהרגיש שחייהם משמעותיים גם בעיני האחר. אתוס ההתנדבות טומן בתוכו קשת רחבה של ערכים ובכללם סולידריות, הדדיות, אמון, שייכות והעצמה, וכולם יחד תורמים לאיכות החיים של היחיד ושל הכלל. דו”ח האו”ם הצביע על חשיבות ההתנדבות ככלי מרכזי בקיומם של ערכים בסיסיים של החברה האזרחית במדינות דמוקרטיות:
- ההתנדבות כפלטפורמה לפיתוח אנושי וחברתי;
- ככלי מרכזי בעתות משבר ואסון;
- ככלי לקידום פלורליזם, פתיחות וקבלת השונה והאחר;
- ככלי לחיזוק החוסן החברתי והרגישות התרבותית.
- וההתנדבות כמבטיחה זכויות אזרחיות וזכויות חברתיות.
דוח נוסף של האו”ם, שעסק בפעילות התנדבותית משנת 2015, עמד גם הוא על התועלות והיתרונות בפעילות ההתנדבותית הן ברמה האישית, הן ברמה המקומית והן ברמה הבין-לאומית והדגיש, בין היתר, את חשיבות התמיכה הממשלתית בפעילות ההתנדבותית להצלחתה, ביסוסה והרחבתה.
בשנים האחרונות, ישנה הכרה הולכת וגוברת בחשיבותה של ההתנדבות לחברה האנושית, לערכה הכלכלי, לתרומתה למשק ולהיותה עמוד השדרה של ארגונים רבים. הפסיקה רואה בהתנדבות “תופעה חברתית מבורכת שיש מקום לטפחה ולהתייחס אליה באהדה ובכבוד” (ע”א 1270/00 אהובה (אגי) פרידמן נ’ אליעזר הוז, פד”ע לח 39, 43) ואף הכירה בערך ההתנדבות כ-“ערך חשוב וחיוני עד מאוד לכל חברה מתוקנת” (עב (ת”א) 10973/04 גליה סמו גולדשטיין נ’ נעמ”ת, פורסם בנבו 19.11.06). עם זאת, הכרה זו אינה באה לידי ביטוי בחקיקה הקיימת כיום במדינת ישראל – החקיקה אינה מסדירה נושאים מרכזיים בתחום כגון הגדרת הפעילות ההתנדבותית, גבולות ההתנדבות, היעדר יחסי עבודה ואי-תחולת משפט העבודה המגן, זכויות וחובות המתנדבים ועקרונות הפעלתם וחובות הארגונים כלפי המתנדבים.
עיגון הפעילות ההתנדבותית באמצעות חקיקה תשדר מסר דקלרטיבי בדבר חשיבות המפעל ההתנדבותי ותרומתו לחברה הישראלית, תגרום ליצירת ודאות בתחום וכך תרחיב ותעודד את היקפי תופעת ההתנדבות במדינת ישראל. קביעת מדיניות שקופה וברורה תעמיד על קרקע יציבה את מערכת היחסים בין המתנדב לארגון הקולט מתנדבים ותבטיח את התשתית הראויה לקיום הפעילות ההתנדבותית דרך קביעת סטנדרטים בסיסיים להפעלת מתנדבים. יש לקוות כי המחוקק ירים ידו ויפעל לאישור חוק הסדרת הפעילות ההתנדבותית בישראל, ויפה שעה קודם. עצם הכוונה לחוקק חוק זה ממחישה עד כמה רצוי לקבל שירות משפטי מקצועי במסגרת פעילות התנדבותית, כל שכן מצד גורם מפעיל ואחראי על פעילות התנדבותית של אחרים.
